פסק-דין בתיק ה"פ 3380/04

לפני בקשה לאישור הסדר נושים (בש"א 4170/05), אשר הוגשה במסגרת ה"פ 3880/04.

במקביל הוגשה המרצת פתיחה נוספת (5005/06), שנושאה הצהרה כי הכספים שמחזיק המבקש, עו"ד יוסף אבנרי בחשבון נאמנות, הינם נכס נאמנות לצורך הסדר עם כלל נושי החברה, מיינדסט ביופרמצבטיקה בע"מ, ולפיכך אף אין לעקל כספים אלה.

לאור הנושאים הכרוכים אחד בשני, אוחדו כל התובענות עם הבקשה המקורית.

רקע כללי

1.         ביום 12.9.04 ניתן צו הקפאת הליכים נגד החברה מיינדסט ביופרמצבטיקה בע"מ (להלן: החברה). החברה היתה באותה עת במצב של חוסר תפקוד.

המדובר בחברה פרטית שנרשמה בארץ בשנת 1998, ומניותיה מוחזקות על ידי חברה בשם Mindest U.S.A. Inc. הרשומה בארה"ב (להלן: חברת האם). החברה עסקה במתן שירותי מחקר ופיתוח לחברת האם, עפ"י חוזה ביניהן מיום 1.8.99.

למעשה, חברת האם הינה חליפתה של חברה אחרת בשם Mindset Ltd. מאיי הבתולה הבריטיים (להלן: החברה המקורית), אשר התקשרה בשעתה, עם גורמים שונים (להלן: בעלי הזכויות), בחוזים שבמסגרתם קיבלה הרשאה ורשיון לעסוק בהמשך המחקר והפיתוח, ואם יסתייע הדבר גם ביישום, של פטנטים ו/או טכנולוגיות של בעלי הקניין, בתמורה לדמי רישיון, מימון כל ההוצאות הכרוכות ברישום הפטנטים ובהגנה עליהם, ולתמלוגים במקרה של הצלחה.

חברת האם תפסה את מקומה של החברה המקורית בהתקשרויות האמורות, ובשלב מאוחר יותר נערך חוזה פורמאלי שמייסד את המחאת ההתקשרויות מהחברה המקורית לחברת האם, תמורת מניות שהוקצו לחברה המקורית בחברת האם, כדי לאפשר לחברת האם לגייס את ההון הנחוץ למימוש ההתקשרויות. הביטוי הפורמאלי ניתן להמחאת ההתקשרויות מהחברה המקורית לחברת האם בחוזה המחאה, מיום 18.5.2000.

2.         הקניינים הרוחניים, ככל שנוצרו מהמשך המחקר והפיתוח, לפי רשיון מבעלי הזכויות, לא היו מלכתחילה של החברה דנן, אלא של החברה המקורית (לפני יסוד החברה דנן) ומכל מקום בטרם החלה החברה דנן בפעילות, וקל וחומר - טרם צברה את החובות הקיימת.

גיוס הון בהיקפים קטנים יחסית, נעשה בעיקר מגורמים פרטיים.  חברת האם עם קרנות הון סיכון, בחוזה השקעה בהיקף של כשמונה מליון דולר, כנגד הקצאת מניות ואופציות לרכישת מניות נוספות בחברת האם. העתקי חוזה ההשקעה והסכם בעלי מניות, מיום 17.12.2001.

3.         חוזה ההשקעה והסכם בעלי המניות חובק הוראות רבות ותנאים, כשהמשקיעים היו כלל תעשיות ביוטכנולוגיות בע"מ (להלן: כלל), ומס' חברות מאירופה וארה"ב, השייכות לקבוצת MPM (להלן: MPM).

ההשקעה, עפ"י חוזה ההשקעה, הותנתה, בין היתר, בכך שיושגו יעדים שהוגדרו כאבני דרך במחקר ופיתוח של OXIGON, ולא מומשה למעשה, בטענה שאבני הדרך לא הושגו.

ביטול ההשקעה, והפסקת הזרמת המשאבים לחברת האם, גרמו לקריסתה, ובין היתר מנעו מחברת האם לעמוד בהתחייבויותיה כלפי החברה דנן. החברה דנן נמצאה לפתע במצב שבו אין היא מסוגלת לפרוע את ההתחייבויות הכספיות, שנטלה על עצמה.

יצוין, שעל פי הסכם ההשקעה, דירקטוריון חברת האם נשלט למעשה על ידי המשקיעים, וחברת האם היתה מנועה מלנקוט בהליכים מעשיים להתמודדות עם הטענות בדבר אי השגת היעדים, ולאכיפת חוזי ההשקעה.

4.         בנסיבות אלה, ניסו הן משקיעים פרטיים בחברת האם והן עובדים בחברה דנן, לבחון אפשרות למצות טענות אפשריות כלפי קרנות ההון סיכון וכלפי מנהלי חברת האם מטעמן.

כך, הגורם העיקרי לקריסת החברה היה הפסקה פתאומית של הזרמת משאבים ממשקיעים באופן שלפתע נבצר מהחברה לפרוע את ההתחייבויות הכספיות שנטלה על עצמה בהסתמך על תכניות ההשקעה, וקל וחומר - בלא "ארוך הנשימה", החיוני למימוש הפוטנציאל העסקי שלה.

הנאמן מבהיר כי החברה נקטה בצעדי הבראה דראסטיים ביותר, ובין היתר - הפסיקה את העסקת מרבית עובדיה, ואת החזקת המשרדים והמעבדות. אך צעדי ההבראה וניסיונותיה - לגבש הסדרים אד-הוק עם נושים, ולפרוע את התחייבויותיה בפריסה לתשלומים - נכשלו, עד כדי חילול של שיקים שמשכה החברה והגבלת חשבונותיה.

מצבת החובות של החברה מסתכמת, לפי ספריה, בסך של כ-650,000$, מהם יותר ממחצית לעובדים ונושים בדין קדימה (כגון - רשויות מס), והיתרה לנושים שונים. יצוין, כי בנוסף לסכומים אשר הינו מתחייב לשלם ממקורותיו הפרטיים למימון ההסדר, ויתר ד"ר דניאל צ'יין על זכויותיו כנושה - עובד של החברה, לשם הקטנת מצבת חובותיה.

5.         נכסי החברה מתמצים בידע וקניין רוחני, שאינם בשלים למימוש כשלעצמם (אף עשויים היו להניב פירות אילו היה המימון הדרוש להמשך פיתוחם). בנסיבות אלה אין מנוס, לדעת הנאמן, מלבסס את ההסדר המוצע על מקורות העמידו בעלי עניין בחברה, לרשות ההסדר.